27 בדצמבר 2017
הכנס עסק בתחזיות ופעולות הממשלה לקידום משק האנרגיה לשנת 2018 , מיסוי דלקים, מבנה השוק, רגולציה ותחרות, תחזיות וסחר עולמי, תמהיל האנרגיה העתידי, הרפורמה
במשק החשמל והשפעתה על מחירי החשמל, תהליכים גיאופוליטיים בעולם בשוק האנרגיה ועוד.
את היום פתח יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, יוסי רוזן שהתייחס גם לרגולציה שהורגת את התעשייה בארץ וגם לפיקוח המחירים בענף הדלק, אשר מסתמן כי יפגע בתחרות ולא יועיל לצרכן. בנושא הרגולציה ציין רוזן כי מאז שהצטרפה ישראל ל-OECD , המשרד להגנת הסביבה אינו מקיים את החלטות הממשלה לבחון את הרגולציה לאור שינויים כלכליים. לעת עתה נעצר החוק לרישוי משולב במתכונת הנוכחית שלו ויש תקווה כי כשיועלה שוב, זה יקרה במתכונת משופרת.
בסיכום השנה החולפת הוזכר הגידול השנתי בסולר לתחבורה ובגז טבעי. רוזן צופה שנה מאתגרת. מחיר הנפט לט יציב וסוגיות גיאופוליטיות רבות משפיעות עליו. לפיכך יש חשיבות גדולה לגז הטבעי בישראל וחבל שבשל מסים גבוהים, הציבור לא יכול ליהנות מכך. רוזן סיים את נאומו בתקווה שפעילות תקיפה של הממשלה תחסל את הרגולציה ולא רק בתחום האנרגיה אלא גם איכות הסביבה, תכנון וארנונה. חרף הבחירות ברשויות המקומיות, שלרוב גוררות הצהרות פופוליסטיות נגד התעשייה, רוזן סבור כי הממשלה התעשתו ויש נחישות להצעיד את התעשייה הישראלית קדימה ולא במקום.
אחרי יוסי רוזן עלה לדבר אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, שהגיע הישר מהדיונים על הרפורמה בחברת החשמל. אדירי פירט את שבע תכניות העבודה המרכזיות שהמציב לעצמו משרד האנרגיה לשנה הקרובה.
- משק החשמל הוא משק חי לכן, גם קידום הגז הטבעי קשור אלו קשר הדוק. חיבור לווייתן וכריש תניו הוא אתגר רגולטורי מורכב. השאיפה היא לחבר את לוויתן כבר בדצמבר 2019 ואת כריש תנין במהלך 2020. כמו כן, החיבור ויצירת Open access יגשים את הפחתת הפליטות וכן ייעל את מערכת החלוקה. הפחת הפליטות היא מטרה מרכזית שלהגשמתה עומדים כל משרדי הממשלה כתף אל כתף. לצערו, השיח פופוליסטי מאוד ונראה כי כולם מחפשים שעיר לעזאזל. שיתוף הפעולה בין שרי האנרגיה של ישראל ואיטליה, אמור להביא להנחת הצינור התת ימי הגדול בעולם שיספק לישראל לקוחות לגז הטבעי.
- פיתוח משק הגז הטבעי בתוך ישראל- חיבור המפעלים וכן שכונות, כגון שכונת הניצחון בדימונה, שחוברה לגז הטבעי בימים אלה ממש. השאיפה היא לחבר חמישים קילומטר עוד השנה.
- העברת התחבורה לגז טבעי ולחשמל: העלויות והמתרחש בעולם הביאו את השר למסקנה כי צריך לשאוף שבשנת 2030 הגז טבעי והחשמל ישלטו בשוק המכוניות וכן בהסקה הביתית וכל המשתמע מכך.
- תכנית התייעלות אנרגטית- חסכון למשק, לצרכן ולסביבה. האתגרים הניצבים בפני הממשלה הם גדולים והיא כבר החליטה למצוא ערבויות להשקעה. ניתן לחסוך 15 מיליארד קוט"ש שהם שבעה מיליארד ₪ למשקי הבית בשנה.
- היערכות לחירום וביטחון אנרגטי:
- הגדרת מים נקיים, שיפור צנרת ההולכה וכו'
- הגדלת מלאי החירום
- חיבור כל תחנות הכוח לדלקים לגיבוי (סולר)
- חוק ביטחון אנרגטי. האירוע בצינור מתמר הוכיח שיש היערכות ואף נעשתה הפקת לקחים.
- רפורמה במשק החשמל
- תמ"א 41 – אגף התכנון מייצר תכניות סטטוטוריות למשק האנרגיה ומתמקד בשילוב והצמדת קרקעות, תכנון וסימון רצועות להולכת חשמל.
מר משה אשר, יו"ר רשות המסים סיפר כי מבחינת דירוג דלקים מזהמים, ישראל מצויה במקומות האחרונים בעולם ועל מנת להתאים עצמה לארגון לשת"פ כלכלי במדינות המפותחות יש להתאים את הבלו ומדובר ב-20 מיליארד ₪ בשנה. כמו כן, אמר אשר, השנה נעשו עסקאות גדולות בתחום הגז הטבעי והדבר ניכר במסים שהכניסה המדינה ויהיו עסקאות כאלה גם בשנה הקרובה. הקרן הריבונית לספיגת היטל שישנסקי תחל לפעול בשנת 2020.
ראש מינהל הדלק, חן בר יוסף הכריז בפני השומעים שלמרות השמועות המוקדמות על מותו של ענף חיפושי הנפט, הענף הזה הוא עדיין כדאי. הנפט, למרות ההספדים, לא ייעלם בקרוב ואמנם תיראה ירידה בצריכת הדלקים לתחבורה, אבל צפוי גידול משמעותי בתובלה הימית והאווירית וגם בתעשייה הפטרוכימית תמשיך להגדיל את הצריכה שלה. הדס"ל, כך לפי בר יוסף, הוא אחד המוצרים שהצריכה שלו צומחת הכי הרבה בשנים האחרונות.
בר יוסף נגע בסוגיה מרתקת שגם אנחנו דנים בה לא מעט והיא תחנת הדלק העתידית. צריך להביא בחשבון ששוק הגפ"מ, למשל, מאמיר וגם המתנול נכנס לתמונה לאחרונה. כרגע יש שימוש בביודיזל ברמה של שבעה אחוזים בסולר והמשרד להגה"ס מאפשר לאוטובוסים להשתמש בו. מבחינת גז טבעי דחוס, מחכים לצו משרד האוצר כבר יותר משנה, על מנת שתינתן ודאות להיתכנות ולאישור המס ובינתיים, יצא מכרז שנועד לתמרץ את המעבר.
לגבי הדלקן האוניברסלי, חן בר יוסף סבור שבקרוב יוקמו גם ארגוני צרכנים שישתמשו בו ובהמשך ישיר לדבריו הבהיר שאם יימצא שיש להסיר הפיקוח על מחירים בתחום מסוים, ייתכן שאכן תהיה המלצה כזאת.
נושא ההרצאה של ישראל יניב, יו"ר דור אלון היה "משק הדלק לאן" וכאן קיבל הקהל סקירה מרתקת. לדבריו של יניב, בעולם לא באמת משתמשים בדלקים חלופיים. חרף השאיפות, עדיין מתווכחים על אם מדובר בשניים או שלושה אחוזים מהצריכה בעולם. מצד שני, יניב סקר את כל הדעות באשר לקצב החדירה של המכוניות החשמליות לשוק וזה דבר שבהחלט יש להתכונן אליו, אבל כל עוד זמן הטעינה עומד על חצי שעה, חברות האנרגיה הגדולות לא מתרגשות יותר מדי. מה שכן, אפשר לראות שגם 'של' וגם 'אקסון מוביל' פרסו כמה מאות תחנות לטעינה חשמלית. בשורה התחתונה, מה שיכריע הוא הטעם והרצון של הצרכנים. סובסידיות לגז הטבעי, לדברי יניב, יהיו טעות משום שיפתחו תלות גדולה מדי.
ישראל יניב, בשבתו כיו"ר חברת דלק, התייחס כמובן למרווח השיווק ושטח את עמדת החברות. הניסיון להוריד את מרווח השיווק ב-35 אחוזים פירושו מחיקה של הרווח הגולמי של החברות. במקרה הטוב, הפעולה פשוט תאפס את הרווחיות של חברות הדלק ותגרום פיטורים בהיקף רחב. זה לא הכרחי ולא נראה שטובת הציבור תקבל כאן עדיפות כלשהיא. נראה שמדובר בווידוא הריגה של חברות הדלק בארץ, הרי אם אין פיקוח על שני בתי הזיקוק במדינה, מדוע יש לפקח על יותר מאלף תחנות? למה אין פתרון אמצע? איך ייתכן, שואל ישראל יניב, שאין פיקוח על מוצר הומוגני ממקור אחד, כמו הגז הטבעי, ועל הדלקים יש? הרי לכם חומר למחשבה.
חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס דיברה על שוק ההון. מחירי הנפט, לדבריה, ירדו עוד מהסיבות הרגילות. באשר למקומו של ענף האנרגיה בשוק ההון, הולנדר מספרת על שינוי משמעותי. כעת שבעה אחוז מהמדד נובע משוק האנרגיה, מספר שהוא גבוה יותר מארה"ב ומאירופה. בשנתיים של תגליות הגז, חווה הענף עלייה של 18 אחוזים והתעשייה ירדה ב-35 אחוזים, המסחר ירד והענף השיג בחדות את האחרים.
אבל מאז 2011, עלייה בכל שאר הענפים ורק באנרגיה, הפסד של 7 אחוזים. כגודל הציפייה, כן גודל האכזבה. למה. מה קרה? להלן מספר סיבות שמנתה הולנדר:
- בניתוח חשיפה למשקיעים זרים, רק שישה אחוזים נחשפו וזה מספר נמוך יחסית. כדאי להגביר את שיעור המשקיעים הזרים בענף. הנתון הזה קשור גם ליציאה של המוסדיים לחו"ל: הם משקיעים מחוץ למדינה בהיקף של 99 מיליארד.
- תהליך רגולטורי ארוך, שמשפיע גם הוא בין השאר על המשקיעים הזרים.
- ירידה במחירי הנפט והגז.
- היצע של 25 BCM לעומת ביקוש של עשרה BCM בלבד.
- המפתח לתשואה גבוהה יותר בענף יהיה יציבות ושקיפות רגולטורית, סביבה עסקית תומכת ומציאת מקורות ביקוש.
יו"ר רשות החשמל, אסף אילת
אילת הגיע גם הוא ישירות מהדיונים על הרפורמה בחברת החשמל והתייחס גם הוא לסוגיה. הרפורמה, לדבריו, היא חובת המדינה. משק החשמל ענק, מפותח ומתפתח טכנולוגית כל הזמן, לא ייתכן שהמדינה לא תקבל החלטה בנושא. ברגע שתתקבל ההחלטה, רשות החשמל תדע לתת רגולציה טובה.
התהליך כפי שהתקדם עד כה מיצה את עצמו ונוסף על כך, היצרניות הפרטיות לא יכולות להמשיך ולחסות תחת כנפי המדינה, משום שזה מונע תחרות. אותם יצרנים מקבלים שוב ושוב תשובות שליליות, משתי סיבות עיקריות: הרשת לא טובה מספיק וכן, הם מצויים בניגוד עניינים, מה שיוצר חוסר אמון במערכת. לכן חייבים לייעל את חח"י ובמקביל לייצר תחרות באספקה. כל עוד אין החלטה, הצרכן משלם והסביבה משלמת.
אסף ציין לטובה את התהליך שהתרחש בתוך הממשלה, את הסדר והקואופרטיביות של הגופים המשתתפים. לטענתו, המטרה היא תחרותיות על ידי יצרני חשמל פרטיים, שירותים חדשניים ותחרותיים שצריכים כולם להיות בשוק הפרטי, לרבות אגירת אנרגיה.
אחרי שעלו לבמה והיללו את הרפורמה גם אודי אדירי ממשרד האנרגיה, גם יו"ר חח"י וגם אסף אילת, עמוס לסקר תפס את מקומם ונדמה שהוא שופך צוננים על ההתלהבות והרמות הכוסית של קודמיו. "פייק רפורמה" כינה לסקר את הבשורות שהביאו קודמיו. "למרות כל ההבטחות, המדינה לא מפרידה בין הולכה לייצור. מי הגוף היחידי במשק שבאמת יכול להוזיל את החשמל לבתי האב, אם לא היצרנים הפרטיים, שהוכיחו כבר שזה עובד במגזר העסקי"? לסקר מצר על כך שהיחפ"ים מנותקים מהסיכומים האלה, אבל למעשה, הם המשקיעים והם אלו שהוכיחו את עצמם.
היחפ"ים פנו כבר לשר האנרגיה, משום שקולם לא נשמע בתהליך, כך לפי לסקר שהמשיך וטען שמאחר שהמגזר הפרטי לא העמיד ועד עובדים. היעילות היא נשמת אפו של המגזר הפרטי וכשלא צריך מאסות של עובדים, משום שהשמש זורחת מעצמה, אין כוח כמו לחח"י. לסקר התייחס אף לזכות השביתה וטען שזו החלטה שצריכה להתקבל אצל רה"מ, משום שהרפורמה הזאת לא דומה לאף רפורמה שנערכה לפניה.
תודה גם לקונסטנטין בלוז, סגן מנהל רשות הגז הטבעי על הרצאה מרתקת וחזון מעניין על שילוב הגז הטבעי גם בחקלאות, למיקי קורנר, מומחה אנרגיה על הרצאתו "תחזית הביקוש לגז הטבעי כשהמשק ביתרות אספקה". תודה רבה גם למר ערן יעקב, ממונה על השכר במשרד האוצר, שהרחיב את הדיון על השינויים במשק האנרגיה בראי יחסי העבודה ולאלוף במיל' גיורא איילנד שהעניק מהידע שלו על הגנה על תשתיות לאומיות. את היום סיימה דנה וייס, מגישה ופרשנית בכירה בחדשות ערוץ 2, שריתקה את הקהל בהרצאה "תקשורת דור 4.5 בעידן של פייק ניוז, פייסבוק וטרור גלובאלי מחדר החדשות.