השנה קיבל הכנס זרקור לאור פרסום טיוטת הדוח של משרד האנרגיה "יעדי משק האנרגיה לשנת 2030" ועסק בתחזיות ופעולות הממשלה לקידום משק האנרגיה, מיסוי דלקים, מבנה השוק, רגולציה ותחרות, תחזיות וסחר עולמי, תמהיל האנרגיה העתידי, הרפורמה במשק החשמל, תהליכים גיאופוליטיים בעולם בשוק האנרגיה ועוד

כמדי שנה, את הכנס פתח מר יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, אשר סקר את השנה החולפת וציין את הסוגיות שיש לשים לב אליהן בשנה הקרובה: "מאחורינו שנה לא יציבה בשוק האנרגיה, גם בהבט הגיאופוליטי ולכן קשה לחזות את השנה הקרובה". 

להלן מספר דגשים של יו"ר המכון:

• בכנס שעבר התמקדנו ברפורמה במשק החשמל וכעת צריך להתמקד בשינויים הגיאופוליטיים, מחירי הנפט, התפוקה ותזוזת המעצמות. איש לא צפה את מחירי הדלקים כפי שהם היום אבל דבר אחד בטוח – לוויתן יעמוד בלו"ז שנקבע לו.
• אנרגיה ותשתיות הן מנוף הצמיחה למשק וצריך שהמדינה תזכור שתכניות מידיות ולא מבוססות הן מקור לבעיות.
• מול כל ירידה במחיר הדלק רואים את רכיב המסים המשמעותי מאוד.
• בעוד ארבעה חודשים ייערכו הבחירות ובדרך להסכמים הקואליציוניים משק האנרגיה עלול להיות שק החבטות של המערכת הפוליטית. כדאי להימנע מזה הפעם.
• התכנית לגמילה מדלקים פוסיליים מחייבת ראייה ביטחונית וכלכלית לטווח ארוך ויש לדבוק בקצב העולמי ולא לרוץ באמוק מבלי לבחון את כל ההבטים.
• ברכות לממשלה על קבלת החלטה 4398 – רגולציה חכמה. טוב שהתייחסו להערות של המכון, אשר גובשו בעזרת גורמי מחקר מהעולם שגרסו כי ישראל ככלל סובלת מרגולציה לא מידתית וענף האנרגיה בפרט.
• המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה שם דגש לא רק על רגולציה, כי אם גם על מקצועיות ויעידו על כך הקורסים של בית הספר למדעי הנפט והאנרגיה, שבהם הקפדה יתרה על מקצועיות והרחבת הידע של העוסקים בבטיחות ובכל היבטי העבודה בענף.
• השנה השתתפו נציגי המכון בוועידת הגז הבינ"ל בוושינגטון, יחד עם חברי משלחת משרד האנרגיה, מה שסייע לישראל להעמיק את קשריה הבינלאומיין במשק האנרגיה.

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, מסר את יעדי משק האנרגיה:

• האצה של פריסת רשת החלוקה, כמו גם הקמה של תחנות מיקרוגנרציה בתנאים נוחים לכל מי שיחפוץ בכך.
• תחליפי דלקים ותחבורה- התמקדות בגז טבעי דחוס, הקלות מיסוי לשלושים תחנות שנבחרו להקמה במענק ממשלתי. בתחום הרכב החשמלי, לפי אדירי, הוצאו מכרזים ליותר מאלפיים עמדות טעינה.
• רפורמה במשק החשמל – יישום ומכירת תחנות כוח.
• בתחום רציפות אנרגיה – חיבור כל התחנות לגז טבעי.
• התייעלות אנרגטית – הקצאת הון בהיקף נרחב של הון זמין להתייעלות.
• שדות הגז – עד סוף 2019 לוויתן יספק גז טבעי, מה שיאפשר הפסקה של השימוש באניית הגז הנוזלי. כריש תנין חתמו על הסכמים עם יצרניות פרטיות במחירים נמוכים בשלושים אחוז מחברת החשמל. ברור שההסכמים האלה יגררו גם את המחירים של חח"י. אדירי ציין גם את הפתיחה הצפויה של הים להליך נוסף של תחרות.
• קידום תמ"א 41 למשק האנרגיה – יעד שממשיך איתנו מהשנה שעברה.

בקשר למחירי הנפט, אמר אדירי, כי המדיניות של המשרד נכונה גם למחיר של 70 דולר לחבית וגם 50 דולר. התכנית נתמכת במעשים בתחומים הבאים:

• חשמל – הפסקת השימוש בפחם בכל תחנות הכוח ומעבר לייצור בגז ובאנרגיות מתחדשות.
• תעשייה – חיבור לגז טבעי – הפחתה של כשישים אחוזים מנזקי זיהום האוויר. אדירי הציג את החסכון השנתי למשק -2.3 מיליארד דולר בשנה.
• לדברי אידירי, בעיית הגודש חמורה לא פחות מזיהום האוויר. המיסוי לק"מ נסועה על חשמל יהיה כמו בנזין ועל משרד האוצר מוטלת המלאכה להתמודד עם המיסוי של הרכב החשמלי. במשרד התחבורה, לעומת זאת, ברור שיש להתמקד כרגע בכלי רכב ציבוריים.

פיתוח רשת ההולכה ויעדי אנרגיות מתחדשות:

כרגע המשרד לא הגדיל את היעדים משום שבכל הקשור באגירת אנרגיה אין תשובה חד משמעית לגבי היכולות והדבר ייבחן שוב בשנת 2022. בינתיים, כך אומר אדירי, הוסרו הרבה חסמים רגולטוריים. המשרד עובד על התאמת הרשת, זמינות הקרקעות והשיק את תכנית "אגירת אנרגיה" בכדי לראות איך לקוחים את כל זה צעד אחד קדימה. אגירה הייתה ונותרה שאלה קריטית ובשנה הקרובה צפויות אסדרות חדשות בנושא, תוך התייחסות למתקנים ביתיים שהקמתם מהירה.

פרופ' ליאו ליידרמן – תחזיות שוק ההון – נקודות מרכזיות:

ליידרמן הוא אורח כמעט קבוע בכנס שלנו ומדי שנה מעניק לנו סקירה ותחזיות מקיפות.

• הפעם פתח ליידרמן באמירה כי המגזר העסקי ואנשים פרטיים, כמשקי בית, צריכים לקבל החלטות בסביבה תנודתית, שתלווה אותנו לאורך כל השנה. ראשית, יש ציפייה למעבר לדור 5 של הסלולר וזו תהיה מהפכה משמעותית בענף ובכלל.
• השנה האחרונה הייתה שנה של צמיחה, אבל בסופה תחושה של אובדן שליטה וכאוס בבית הלבן. ההיחלשות וההאטה של המדדים בארה"ב נבעות מההאטה בסין ולכן היה זה אינטרס משותף של שתי המדינות למתן את מלחמות הסחר ביניהן. התכנית "סין 2050" מלחיצה את היצרנים ברחבי העולם.
• הרמה של הצמיחה הריאלית, לדברי פרופ' ליידרמן, נראית התמתנות של הצמיחה הגלובלית, על פי כל האינדיקטורים לא רואים מיתון, אך האטה רואים ועוד איך. לכן, חשוב שמשרד האוצר יביא בחשבון את התרחיש הנמוך, המתון מבחינת מסים והתחזיות להכנסות המדינה.
• מבחינת השקל, 2018 הייתה שנה של היחלשות והשנה החדשה החלה במגמה של יסוף. מה חושבים כלכלנים ואסטרטגים בעולם על הדולר? לפי ההערכות, צפוי לנו פיחות.
• מחירי הנפט- כרגע על המסכים של בלומברג הצפי עומד על שבעים דולר לחבית ברנט בסוף 2019.

מר ערן יעקב – מנהל רשות המסים על מיסוי דלקים ויעדי הרשות לשנת 2019

יונה פוגל – תחזיות משק האנרגיה במבט עסקי

את הסקירה שלו פתח מנכ"ל פז בדוגמה המשעשעת מהסרט בלייד ראנר, שבו בשנת 2019 המכוניות מעופפות, אבל בשביל שיחת טלפון הגיבור נאלץ להנחית את האוטו ליד תא טלפון.

ההימור על הטכנולוגיה, אומר פוגל, הוא גבוה מאוד. כשהמדינה משתמשת בכלים שלה כמו מיסוי ומשתמשת בהם לא נכון, הכלכלה מתעוותת, נוצרים פילים לבנים. הנה, תחנות הגט"ד לדוגמה. יש חברות שהשקיעו כבר לפני שנים בתחנות דחיסה. פז פנתה ללקוחותיה אולם לא שמעה שמישהו אכן רוצה את זה. ההשקעה לא הוחזרה והמדינה מסבסדת את זה. לפיכך, טוען פוגל, כשהמדינה בונה צתתכנית על טכנולוגיה אחת, צריך מתישהו לעוות את השוק על מנת שיתאים לה וזו בעיה שאין לה פתרון.

האם הרכב החשמלי יתפוס? ובכן, נראה שבשנים הקרובות לא באופן משמעותי. יעברו עוד שני עשורים עם המכוניות הקיימות ואנחנו נזדקק לתשתית שתשרת את שתי הטכנולוגיות.

האם המטרות של התכנית של משרד האנרגיה ריאליות? תלוי את מי שואלים. פוגל סבור שכבר היום, הפליטות מכלי הרכב קטנות יותר והתחזיות של משרד האנרגיה מבוססות על נתונים מיושנים. צריך להביא בחשבון את כל המודלים החדשים של תחבורה, לא להתמקד באחד ולזנוח את השאר.

צריכת האנרגיה בישראל – האסטרטגיה המומלצת לחברות האנרגיה, לפי פוגל, ניא הגדלת הגמישות בתחום ייצור התזקיקים כמו גם הגדלת המכירות של מוצרים שאינם דלקים (קמעונאות נוספת).

ישראל 2030 – מדוע הכתבת טכנולוגיית התחבורה אינה משרתת את טובת המשק

ד"ר שלומי פריזט פרט את הסוגיה לפרטי פרטים והציג בפנינו את האופן שבו לשיטתו יש לטפל בשינויים המתרגשים עלינו.

מה גוררים אחריהם יעדי מכירות של רכבים חשמליים פרטיים? ובכן, באירופה נאסר על מכירה של רכבי בנזין וסולר בעתיד ויש החמרה הדרגתית של תקני זיהום האוויר.

עם זאת, התקינה האירופית נמנעת מהכתבת סוג הטכנולוגיה ומתמקדת במטרה – הפחתת הפליטות. כעת נשאלת השאלה – האם יש לנו מה להרוויח מקביעת הטכנולוגיה מראש? ואם נקבע, מה יהיה המחיר של צעד כזה? כאמור, כעת שוררת אי וודאות לגבי הטכנולוגיה המיטבית ב 2030 ובאירופה מתמקדים בטיפול עקיף במקום טיפול ישיר. חשמל, גט"ד, מימן, מתנול/ביו אתנול, סולר/בנזין? אין "כשל שוק" בפיתוח.

מחיר נוסף של קביעת הטכנולוגיה על ידי המדינה ולא על ידי השוק הוא המצב הבעייתי שבו התקינה האירופית לא תהלום את זו הישראלית. הרגולציה הזאת תקשה על ייבוא כלי רכב, מה שבתורו יוביל לצמצום המגוון על הכביש, צמצום התחרות וייצר עלויות התאמה מיותרות.

המתווה שמציע פריזט פשוט למדי: ראשית, יש להגדיר יעדים ניטרליים מבחינה טכנולוגית. פירוש הדבר הוא הפנמה של האי וודאות, של עלות חיצונית כוללת (טיפול בבטריות מחד, אניות נפט גולמי מאידך), של מיסוי/סבסוד מבוסס פליטות. כיצד רצוי להתקדם? ובכן, פריזט מעודד את אימוץ התקינה האירופית בהקשר התחבורתי והתמקדות ב-"מה" היעד ולא ב-"איך" להשיג אותו.

חן בר יוסף – שוק הדלקים בישראל – חידושים ועדכונים

• בסקירה של בר יוסף נוכחנו להבין שלפי תחזית צריכת הדלקים, לא נוכל להסתדר ללא כושר זיקוק וגם במשרד האנרגיה מבינים את זה.
• בשנים האחרונות נצפתה עלייה בכמויות נפט מזוקק במדינות ה-OECD.
• השינוי במחירי הדלקים בצפון אמריקה ובמזרח אסיה לפי "תרחיש המדיניות החדשה" מצביע על עלייה עקבית במחירי הדלקים עד 2040.
• בישראל נראה שינוי בצריכה בהשוואה לשנה שעברה, עם ירידה משמעותית בצריכת הגפ"מ ב-2018 וזינוק בצריכת הדס"ל ב-2017.
• לפי תחזית צריכת התזקיקים של משרד האנרגיה, גם אצלנו צפויה עלייה הדרגתית ועקבית עד שנת 2030 ואחריה נתחיל לראות האטה וירידה.
• סיכום השנה בשוק הדלקים בישראל:
  מרווח השיווק – הצו נחתם- שימוע להסדרה מחודשת בענף הבנזין
  ‐ התקן תדלוק אוניברסלי –הרפורמה נכנסה לתוקף
  ‐ מתווה הבלו ומכרז תחנות התדלוק בגט"ד
  ‐ מכרזי עמדות טעינה לרכב חשמלי
  ‐ חקיקה בגפ"מ (רישוי עוסקים, רישוי ספקים, תקנות ההקצבות)
  ‐ מתנול –אישור צו הפעלת רכב
• בר יוסף פירט את התמיכה שמעניק משרדו לפרישת רשת עמדות טעינה. והתקציב שניתן לפרישת 2700 עמדות טעינה עומד על שלושים מלש"ח. השאיפה היא שברבעון הראשון של 2019 יחתמו ההסכמים וכעבור שנה כבר תחל הפעלת העמדות הראשונות.
• בכל הקשור בצעדים לקידום תחבורה כבדה בגט"ד: המשרד נתן מענקים בסכום מאה מיליון ש"ח לתשתיות ותקצב את שדרוג רשת החלוקה ב-550 מלש"ח.
  בצד הרכב : מתווה הבלו על הגט"ד וביטול הסדר ההישבון על הסולר •מענקים מצד המשרד להגנת הסביבה בסך של 13 מיליון ש"ח •עידוד רכבים להנעות חלופיות במכרזי תחבורה ציבורית של משרד התחבורה. בר יוסף הדגיש את הכדאיות לבעל הצי מבחינת תשלום מסים.
• לפי בר יוסף, צריכת הגז הטבעי לתחבורה צפויה לגדול ב-170 אחוז בין 2016-2040.

יו"ר חברת החשמל – יפתח רון טל

רון טל סקר את חברת החשמל לקראת שנת 2019. הוא סיפר לנו שלחברת ניהול המערכת כבר יש דירקטוריון, עובדים, תכנית. החברה תשנה מהיסוד את האופן שבו מתנהל משק האנרגיה. לדבריו, המחז"מ הראשון יתחיל לעבוד בשנת 2022. חח"י, אומר רון טל, לא תקים עוד תחנות והיא מבינה שבחלוף השנים היא תצא מהיצור. עם זאת, רון טל "ממליץ שלא להסתמך רק על ייצור פרטי. עוד לא נולד היצרן הפרטי שממשיך לייצר כאשר לא כדאי לו".

אז מה עשו השנה בחברת החשמל, לדברי רון טל?

• ראשית, בחברה נעשה תהליך מתקדם של שינוי ארגוני ברמה היסטורית וגנטית, עם בסיס עסקי תחרותי לתחרות בריאה ויעילה.
• פחת בייצור, בעיקר באספקה.
• צמצום המבנים הפיקודיים / ניהוליים, עד כדי ירידה מתריסר לשש שכבות ניהול.
• חברת החשמל החזירה קרקעות רבות למדינה, כל הנכסים הוסדרו מחדש.
• פיתוח הרשת – החל ב-2017 והשנה יושקעו 3 מיליארד, הכול על מנת לאפשר גם כניסה של יצרנים פרטיים וגם של PV. התהליך של חיזוק הרשת יאפשר מהפכות בשלבים הבאים.
• אגירה ברשת – אי אפשר לחכות עם זה יותר. החברה משקיעה בכיוון הזה כמה שיותר.
• תעריף – בין השנים 86-2004 התקיים קרטל שתיאם מחירים – סימנס אא"ג ועוד. חברת החשמל תבעה את החברות הללו והכניסה את כל הכסף שקיבלה לתעריף החשמל.
• רון טל בירך על החלטת המדינת להעלות את הבלו על הפחם.
• בהתייחסו למחיר הגז – הוא גבוה מדי כיום ויש לעשות כמה שיותר על מנת להוזיל אותו.
• שלוש מהפכות שרון טל סבור כי יש להתייחס אליהן, אשר מלוות את הרפורמה ובעקבותיה הן מתאפשרות: רוב החשמל מיוצר בגז, אבל עדיין יש בעיית היתירות, מהפכת החשמל הירוק הפוטווולטאי ומהפכת החשמל המבוזר – עד 2040, שמונים אחוז מהחשמל בישראל יהיה מבוזר -מיקרו טורבינה ויצרנים עצמאיים.

התפתחויות בשוק הגז הטבעי בישראל ובאזור – איתן פדן, יו"ר נתג"ז

פדן סיפר על הפער בין מוקדי ההפקה של הגז למוקדי הצריכה שלו והקושי שבהולכתו שבו מורגש הפער הזה ביתר שאת. איפה ישראל משתלבת במהפכת הגז?

באגן הים התיכון יש כרגע איזון בין היצע לביקוש, זו הבשורה החשובה למתעניינים וזה עוד לפני חיפושים ומכרזים שמשרד הארנגיה הוציא לבלוקים אחרים. כרגע, הרבה מאוד גז ישראלי מחפש את הצרכנים. נראה כי צפוי לנו עודף משמעותי שיחפש דרך כלכלית לצאת ליעדים אחרים.

מצרים השכנה רצה קדימה ויש בה פוטנציאל למאגרים נוספים. היא גם חתמה עם האיחוד האירופי על מזכר הבנות להפיכתה למסוף סחר אזורי (HUB) לכן ישראל צריכה להתרכז לא בחלוקה, כי זה לא מעניין אף אחד יותר, לא מבטיח מבחינה כלכלית. הייצוא הוא העניין המרכזי. אם לא יהיו ערוצים נוספים לייצוא, כל התכניות לא יתממשו והגז יהיה עוד שנים עמוק באדמה.

לגבי יזמת EastMed ופרויקט המאגרים הקטנים – חשוב לשים לב שכל המקבילים שלנו בחו"ל מתמקדים אך ורק בשני אלו.