יום עיון בנושא אכיפת דיני איכות סביבה – פלילית, מנהלית ואזרחית
תובע מול נתבע ביום העיון לאכיפה סביבתית
במסגרת יום העיון שנערך אתמול (ג') בנושא דיני איכות הסביבה של המכון הישראלי לאנרגיה ואיגוד התעשיינים ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה, שהתקיים במוזיאון א"י הציגו עו"ד צבי אגמון ועו"ד אסף פינק את עמדתם לגבי תובענות ייצוגיות בנושא איכות הסביבה.
את יום העיון פתחה עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. דרור סקרה את תהליך האכיפה שנעשית כיום על ידי המשרד להגנת הסביבה תוך דגש על כלי חדש יחסית – העיצום הכספי. עוד היא הסבירה כי המשרד להגנת הסביבה מפתח כלי אכיפה אפקטיביים נוספים כדי לשמור על הסביבה ודרכי התמודדות יעילות עם הפרות סביבתיות. העיצום הכספי הוא כלי אפקטיבי שמופעל יותר ויותר. סנקציה זו המוטלת על פורע החוק מצריכה תשתית עובדתית וכוללת סכום כספי קבוע המוטל על ידי המחוז עצמו.
תביעות אזרחיות ותובענות ייצוגיות:
עו"ד אסף פינק הציג את נקודת המבט של תובע בתביעות ייצוגיות בתחום המפגעים הסביבתיים וטען כי המשרד להגנת הסביבה "טובע" במשימות ומנסה לתת מענה אך העומס עליו רב מדי. לכן, מסביר, יש צורך ממשי בתביעות ייצוגיות שמטפלות בהפרות סביבתיות.
פינק הסביר את הדברים כשבמקביל, נערך אתמול בכנסת דיון בוועידת החוקה בנושא הטלת אגרות על תובענות ייצוגיות. לדבריו: "בכל הקשור לתחום הסביבתי אין בתביעות ייצוגיות אופורטוניזם למטרת רווח, מדובר בתביעות עקרוניות וחשובות שמתנהלות במשך שנים ומצריכות משאבים רבים כגון חוות דעת מומחים ובדיקות מעבדה. כדי למנוע תביעות סרק, מספיקה אגרה משפטית קטנה וסמלית. אסור לגבות מהציבור אגרה כה גבוהה בהגשת תביעה ייצוגית, התביעה הייצוגית היא כלי חברתי ראשון במעלה ויש לשמר אותו ככזה".
פינק פרש בפני המשתתפים את התפלגות התובענות הייצוגיות במהלך השנים האחרונות, רק 100 תובענות ייצוגיות הוגשו בתחום מפגעי הסביבה. בשנת 2015 הייתה עלייה דרמטית, אך עדיין לא מדובר בכמות אדירה של תביעות וחלקן אף באותו עניין. הוא גם ציין כי בתחום הסביבתי אין פסיקה מספקת יש בעיקר פשרות, אין מודל לדרישת פיצויים.
על פי פינק החוק למניעת מפגעים סביבתיים מאפשר לתבוע גם אם התאגידים המזיקים, לכאורה, עומדים בתקנים המחייבים כתוצאה מקיום סבל ממשי לאזרחים. אם בסופו של דבר, הזיהום המצרפי שנפלט גורם לפגיעה בבריאותו של האדם ניתן לתבוע בתביעה ייצוגית. החוק לתובענות ייצוגיות מאפשר תביעה על הנזק. זה החידוש הגדול של החוק לתובענות ייצוגיות.
הגשת תביעות ייצוגיות בנושא פגיעות סביבתיות נתקלות לא פעם בקשיים, בין היתר, הקושי בהערכה של היקף ושווי הנזק הסביבתי, קושי בהוכחת הקשר הסיבתי לנזק, קושי בהשגת מידע וקבלת חומרים, גילוי מסמכים ועוד. כמו כן קיים צורך במומחים, שלרוב ימנעו מתלת חוות דעת בשל הקשיים הכלכליים והמקצועיים בביצוע מדידות ודגימות
פינק מודאג מחוסר ההתמקצעות של עורכי הדין בנושאים סביבתיים וכתוצאה מכך התחום סובל מהגשות חפוזות שמתבססות על פרסומים בתקשורת. גם בית המשפט, להבדיל מתובענה בתחום הצרכנות, מתקשה בנושאים הסביבתיים, לראות את הנפגע מול העיניים ולא תמיד הוא מבין את המשמעות.
מנגד הסביר עו"ד צבי אגמון, המייצג את הנתבעות בתובענות הייצוגיות, כי בשל הקלות שבהגשת תובענה ייצוגית, לדוגמה, הגשתה של התובענה נגד רותם אמפרט, באירוע זיהום נחל אשלים, 48 שעות לאחר האירוע לפני שהחברה עצמה הכירה את כל פרטי האירוע, הגורמים לתקלה והנזק שנגרם בגינה.
אגמון גם הציג כי הבקשות לאישור תובענה ייצוגית מחולקות באופן כזה שכ-70 אחוזים מהן קשורות לזיהומים סביבתיים והיתר קשורות לנזקים ממוניים, שאותם קל יותר לכמת.
עו"ד עדי דמתי – ההליך הפלילי בעבירות סביבתיות – מאפיינים ייחודיים מנקודת מבטה של תובעת.