המתיחות הגוברת והאיומים החוזרים על תנועת מכליות הנפט וכלי השיט במצר הורמוז, לצד התחזקות שער הדולר הובילו לזינוק חד במחיר הנפט, שהספיק לרדת מאז שנקבעו מחירי הבנזין לצרכן בישראל.

בימים האחרונים, עד הלילה למעשה, מחירי הנפט עלו ולצדם התחזק גם שער הדולק, מה שהביא לעלייה חדה במחירים של מוצרי האנרגיה בישראל. בהתאם לכך, כלל רכיבי מדד האנרגיה, למעט החשמל, רשמו עליות מחירים, ומדד האנרגיה לחודש אוגוסט 2026 זינק בכ-5.5% והוא עומד כיום על 105 נקודות.

 

מחיר הדלק דומה למחירו בחודשים אפריל-מאי 2026, במהלך מבצע 'שאגת הארי', וממחיש את הרגישות הגבוהה של שוק האנרגיה המקומי להתפתחויות גיאופוליטיות ולתנודות בשער החליפין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך המתיחות במזרח התיכון, ובפרט הפגיעות במטרות אנרגיה במדינות האזור והפגיעה המחודשת בתנועת כלי השיט במצר הורמוז, הובילו לעלייה חדה במחיר הנפט. במהלך חודש יולי חצה מחיר הנפט לזמן קצר את רף ה-100 דולר לחבית, וכיום הוא עומד על כ-87.5 דולר לחבית – רמה הגבוהה ב-20% לעומת החודש הקודם.

העלייה במחיר הנפט, לצד החשש מפגיעה בתשתיות זיקוק ואספקת אנרגיה, השפיעה באופן ישיר גם על מחירי התזקיקים בעולם. מחירי הבנזין והמזוט עלו בכ-22%, בדומה לעליית מחיר הנפט, בעוד שמחיר הסולר בלט בעלייה חדה במיוחד של כ-40% במונחים דולריים, על רקע חשש ממחסור בתזקיקים אמצעיים.

במקביל, הדולר המשיך להתחזק מול השקל מה שהעצים עוד יותר את התייקרות מחירי האנרגיה בישראל. במהלך החודש התחזק שער החליפין בכ-2% נוספים והגיע לרמה של כ-3.05 ₪ לדולר. כתוצאה מכך, העלייה במחירי האנרגיה במונחים שקליים הייתה חדה אף יותר מזו שנרשמה בשווקים הבינלאומיים.

השילוב בין הזינוק במחירי הנפט עקב המתיחות הגיאופוליטית לבין התחזקות הדולר הוביל לעלייה רוחבית במחירי האנרגיה בישראל. במונחים שקליים התייקרו מחירי המזוט והגז הטבעי בכ-23%, מחירי הגפ"מ, הסולר והדלק הסילוני בכ-18%, ואילו מחיר הבנזין עלה בכ-8%.

 

מחיר הבנזין לצרכן

העלייה החדה במחירי האנרגיה בעולם התגלגלה גם למחיר הבנזין לצרכן בישראל. החל מתחילת החודש התייקר מחיר הבנזין בכ-61 אגורות והגיע ל-8.09 ₪ לליטר הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2012, כלומר 14 שנים. במקביל, נטל המס נותר גבוה במיוחד, כאשר המסים מהווים כ-60% ממחירו הסופי של ליטר בנזין.

 

מניתוח רכיבי העלייה עולה שעיקרה נבע מהתייקרות מחירי הנפט והתזקיקים בשווקים הבינלאומיים. מתוך ההתייקרות הכוללת של כ-61 אגורות לליטר, כ-56 אגורות מיוחסות לעלייה במחירי הנפט, בעוד שהתחזקות הדולר מול השקל במהלך החודש תרמה להתייקרות נוספת של כ-5 אגורות לליטר. אלמלא התחזקות שער החליפין, מחיר הבנזין היה צפוי לעמוד על כ-8.03 ₪ לליטר.

מבחינת רכיבי המחיר, כ-52 אגורות מיוחסות להתייקרות הבנזין עצמו וכ-9 אגורות נוספות נובעות מהגידול במרכיב המע"מ, אשר עלה באופן אוטומטי כתוצאה מהתייקרות מחיר הדלק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הזינוק במחירי האנרגיה התגלגל באופן ישיר לכיסם של משקי הבית בישראל. סל ההוצאה החודשי הממוצע על אנרגיה – הכולל חשמל, דלק וגז בישול – עלה בכ-140 ₪ לעומת החודש הקודם, והוא צפוי להסתכם בחודש אוגוסט בכ-2,211 ₪ למשק בית ממוצע.

מדובר ברמת הוצאה הדומה לזו שנרשמה בחודש אפריל האחרון, והיא בין הגבוהות ביותר שנמדדו מאז החל פרסום מדד האנרגיה.

מתוך סכום זה, כ-1,080 ₪, המהווים כ-50% מסל הוצאות האנרגיה, משולמים כמסים ישירים ועקיפים. נתון זה ממחיש שנטל המס הוא עדיין אחד הגורמים המרכזיים ליוקר האנרגיה בישראל, וכי חלק ניכר מהתשלום של משקי הבית אינו משקף את עלות האנרגיה עצמה אלא את מרכיב המיסוי.

בסקירה מתחילת השנה אפשר לראות עלייה של 270 שקל בהוצאות האנרגיה של משק בית ממוצע. סכום זה עשוי להיראות מתון ברמת משק הבית הבודד, אבל במונחים משקיים מדובר בתוספת הוצאה של קרוב ל-10 מיליארד שקלים בשנה לכלל משקי הבית בישראל. נתון זה ממחיש את ההשפעה המאקרו-כלכלית המשמעותית של התייקרות מחירי האנרגיה, הן על כוח הקנייה של הציבור והן על הלחצים האינפלציוניים במשק.