אוקטובר 2026

התחדשות העימותים במזרח התיכון, לצד התקיפות על מתקני זיקוק הנפט ברוסיה והתחזקות שער הדולר, מובילות לזינוק במחירי האנרגיה במשק. מדד האנרגיה עולה בשיעור חד של 4.15% ומגיע לרמה של 107.8 נקודות – רמה הקרובה לשיא כל הזמנים, שנרשם עם פרוץ מלחמת שאגת הארי.

 

 

 

מחיר הנפט, שעמד בתחילת החודש על כ-88 דולר לחבית, עלה בחדות על רקע המתיחות הגיאופוליטית באזור. החשש מהתרחבות פעילות החות'ים גם למיצר באב אל-מנדב הגביר את הסיכון לפגיעה נוספת בתנועת הנפט והתזקיקים באזור, ומחיר הנפט טיפס במהלך החודש לרמות שהתקרבו ל-110 דולר. כיום המחיר עומד על כ-97 דולר לחבית.

במקביל, מחירי התזקיקים עלו אף יותר והגיעו לרמות שיא – מחיר הבנזין באגן הים התיכון הגיע לכ-1,395 דולר לטון, ומחיר הסולר לכ-1,665 דולר לטון. מדובר ברמות הגבוהות אף מאלו שנרשמו עם פרוץ המלחמה עם איראן.

לעליות במחירי האנרגיה הצטרפה גם התחזקות הדולר בכ-3% במהלך החודש והוא עלה ל-3.07 ₪ לדולר, ובכך הגבירה עוד יותר את ההתייקרות במונחים שקליים.

השילוב בין הזינוק במחירי הנפט והתזקיקים להתחזקות הדולר הורגש החודש היטב גם בישראל, והקפיץ כמעט את כל מחירי האנרגיה במשק. במונחים שקליים, מחירי המזוט והדלק הסילוני עלו בכ-12% בממוצע, מחיר הגז הטבעי זינק בכ-15%, ומחירי הסולר התייקרו בכ-8%. אבל את הזינוק החריג ביותר רשם הגפ"מ.

בתוך חודש אחד זינק מחיר הגפ"מ ביותר משליש על רקע עליית מחירי הבוטאן והפרופאן בשווקים הבינלאומיים ובאגן הים התיכון, עלייה שנגרמה בשל המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון והתגברות החשש מפגיעה בנתיבי האספקה והיצוא.

העליות לא פסחו גם על מחיר הבנזין לתחבורה. למרות הפחתה של חצי שקל בבלו במהלך החודש, מחיר בנזין 95 אוקטן זינק ל- 8.27 ₪ לליטר, עלייה של 52 אגורות בחודש אחד ורמת שיא של כל הזמנים.

מתוך העלייה של 52 אגורות, כ-44 אגורות הן התייקרות רכיב הבנזין עצמו, וכ-8 אגורות נוספות מהגידול ברכיב המע"מ בעקבות עליית המחיר. גם בתוך ההתייקרות ניתן להבחין בין שני גורמים מרכזיים: הזינוק במחירי האנרגיה בעולם תרם כ- 40 אגורות לליטר, ואילו התחזקות הדולר תרמה כ-12 אגורות נוספות לליטר. כלומר, ללא העלייה במחירי האנרגיה והתחזקות הדולר, הפחתת הבלו הייתה אמורה להוביל דווקא לירידה במחיר הבנזין , אך בפועל, ההתייקרות בשווקים ובשער החליפין מחקה את ההפחתה ואף דחפה את המחיר לשיא חדש.

 

 

 

הזינוק במחירי האנרגיה במשק משפיע באופן ישיר על הכיס של משקי הבית. סל ההוצאה החודשי הממוצע על אנרגיה, הכולל חשמל, דלק וגז בישול, צפוי לגדול החודש בכ- 120 ₪ נוספים לעומת החודש הקודם ולהגיע לכ-2,249 ₪ למשק בית ממוצע.

מדובר ברמת ההוצאה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה, כאשר מתוכה מעל ל-1,000 ₪, כ- 45% מסל הוצאות האנרגיה, משולמים כמסים ישירים ועקיפים.

מתחילת השנה גדלה הוצאת האנרגיה של משק בית ממוצע בכ-310 ₪ לחודש, תוספת המשקפת, במונחים משקיים, כ-11.2 מיליארד ₪ בשנה לכלל משקי הבית בישראל.

אבל ההשפעה לא נעצרת בתחנת הדלק או בחשבון החשמל. אם מחירי האנרגיה והתזקיקים יישארו ברמות הגבוהות הנוכחיות לאורך זמן, ההתייקרות צפויה להגיע בסופו של דבר לכיס של כמעט כל צרכן בישראל. מחירי סולר גבוהים מייקרים את ההובלה במשאיות ואת מערכי ההפצה, ומחירי דלק ואנרגיה גבוהים מגדילים את עלויות הייצור והתפעול של מפעלים, עסקים ונותני שירותים.

העלויות האלה עלולות להתגלגל בהדרגה לאורך שרשרת האספקה, מהובלת חומרי הגלם, דרך הייצור והאחסון ועד להובלת המוצר לחנות ולסופרמרקט, ולהתבטא בעליית מחירים של מזון, מוצרי צריכה ושירותים נוספים. המשמעות היא שגם מי שנוסע מעט או כמעט שאינו צורך דלק באופן ישיר, עלול להרגיש את ההתייקרות בקנייה השבועית בסופר ובמוצרים ושירותים נוספים.

אם רמות המחירים הגבוהות יישמרו, לחץ נוסף יורגש במדד המחירים לצרכן האינפלציה, והזינוק במחירי האנרגיה יהפוך מהתייקרות נקודתית של דלקים להתייקרות רחבה יותר של יוקר המחיה.