המלחמה מול איראן וסגירת מצרי הורמוז הובילו במהלך חודש מרץ לזינוק של למעלה מ- 50% במחיר הנפט, לצד התחזקות של כ-2% בשער הדולר. כתוצאה מכך זינקו כל מחירי האנרגיה במשק ומדד האנרגיה, המשקף את רמת הוצאות האנרגיה במשק, מטפס ב- 10.3% ל-108.9 נקודות. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז פרסום המדד בינואר 2013, וגם העלייה החודשית החדה ביותר שנרשמה מאז.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השיבושים בתנועת המכליות במצרי הורמוז, שדרכם עוברת כ-20% מתנועת הנפט העולמית, לצד המתיחות הגיאופוליטית במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון וההתקפות על תשתיות הפקה וזיקוק במדינות המפרץ, הגבירו את החשש בשווקים והובילו לזינוק של למעלה מ-50% במחיר הנפט.

עלייה זו משליכה על כל מוצרי הנפט והבנזין התייקר בכ-49%, הסולר זינק בכ-80%, המזוט בכ-60%, והגפ"מ בכ- 40%. גם מחיר הגז הטבעי זינק בכ-50%.

שילוב גורמים אלה הוביל לעלייה חדה במחירי האנרגיה במשק
המצב הביטחוני המתוח הביא להתחזקות הדולר בכ-2%, והוא נסחר כיום סביב 3.17 ₪ לדולר מה שהוביל לעליות בכל המוצרים:
הגפ"מ התייקר בכ-40%

הבנזין בכ-15%

הסולר בכ-30%

המזוט ב-50%

הגז הטבעי בכ-50%

הדלק הסילוני בכ-36%

הכול בערכים שקליים.

 

בהקשר זה חשוב להדגיש כי תזקיקי הנפט מהווים כ-35% מהרכב המדד המקורי (יתר המדד מורכב מתעריפי החשמל וממחיר הגז הטבעי לתעשייה), ועם הזינוק במחירים רכיב תזקיקי הנפט במדד הגיע כעת לרמתו הגבוהה ביותר מאז פרסום המדד.

הזינוק במחירי האנרגיה התגלגל גם למחיר הבנזין לצרכן
מחיר הבנזין עלה בכ- 1.03 ₪ לליטר – העלייה החודשית החדה ביותר שנרשמה מאז פרסום המדד. מחיר הבנזין עומד כיום על 8.05 ₪ לליטר, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2022, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה. באותה תקופה בחר משרד האוצר להפחית זמנית את הבלו על הדלקים, צעד שסייע לבלום חלק מההתייקרות לצרכנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העלייה במחיר הבנזין וביתר מוצרי האנרגיה במשק מגבירה את הלחצים האינפלציוניים
אם הממשלה לא תתערב ותפחית את מס הבלו, קיים חשש להמשך התייקרויות רוחביות במשק. על פי הערכת המכון, עלייה של 10% במחירי האנרגיה צפויה לתרום כ-0.3% לעלייה במדד המחירים לצרכן. בשלב זה טרם התקבלה החלטה ממשלתית בנושא וזאת, למרות שנטל המס על הבנזין נותר גבוה במיוחד ועומד על כ-60% ממחירו הסופי לצרכן.

ההתייקרויות במחירי הבנזין וגז הבישול העלו משמעותית גם את הוצאות האנרגיה הישירות של משקי הבית
סל ההוצאות החודשי הממוצע על אנרגיה – הכולל חשמל, דלק וגז בישול – עלה בכ- 12% והוא יעמוד נכון לאפריל 2026 על כ-2,215 ₪ לחודש, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה.

מדובר בהתייקרות של כ- 230 ₪ לחודש לכל משק בית ממוצע. במונחים משקיים רחבים, המשמעות היא תוספת הוצאה של כ- 685 מיליון ₪ בחודש של כלל משקי הבית בישראל, או כ-8.2 מיליארד ₪ בשנה.

מתוך סכום זה, נטל המס מהווה כ-49% מסך ההוצאה החודשית על אנרגיה, ומסתכם בכ-1,077 ₪ לחודש למשק בית, כך שהפחתה במס הבלו תקל באופו ישיר על יוקר המחייה של משקי הבית.