LNG באסיה והתפתחותו של מוקד סחר

ריאיון עם ENGIE: הדינמיקה של הגז הטבעי הנוזלי באסיה והתפתחותו של מוקד סחר בגז

 

מה הם האתגרים והדינמיקות העיקריים בכל הקשור לגט”ן באסיה?

דניס בונהום: לפני שניגש ספציפית לאסיה, אני רוצה להזכיר כאן שהצמיחה הצפויה במסחר בגט”ן גבוהה מהצמיחה הצפויה בסחורות אחרות, לפי חברות ייעוץ כמו IHS. (חישוב שיעור צמיחה שנתי מורכב לשנים 2025-2015 ברחבי העולם: נפט = 1.1%; גז = 2.0%; פחם = 0.7%; גט”ן = 4.7%). גם כיום צפויה הצמיחה במסחר בגט”ן לנבוע מאסיה, בעיקר ממדינות שאינן חברות ב-OECD. בקבוצה זאת אפשר לראות מצד אחד מדינות שדרישות האנרגיה בהן גדלות, כמו סין ותת-יבשת הודו, ומצד שני מדינות שבעבר ייצאו גז אבל בימים אלה נהיות יבואניות, כמו אינדונזיה ומלזיה.

בארצות שיש בהן ביקוש גובר לאנרגיה צפוי שיפנו יותר ויותר לגז ולגז טבעי כדי לתת מענה בר-קיימא לצרכים אלה, בעיקר בצורה של מעבר מנפט וממוצרי נפט למקורות אחרים. ייצוא הגט”ן התוספתי של סין בין 2015 ל-2025 אמור להגיע ל-30 מיליון טונות (12 אחוז לשנה) ואילו בהודו אמור הביקוש לגט”ן לעלות ביותר מ-6 אחוז בשנה. מדינות אחרות, שנפח הביקוש בהן קטן יותר אבל שיעור הצמיחה שלהן גבוה, יתרמו אף הן לעלייה הצפויה בדרישה לגט”ן. אני מדבר על תאילנד (ייצוא תוספתי של יותר מ-6 מיליון טונות) או סינגפור, ולפקיסטן ובנגלדש יהיה תפקיד חשוב יותר במסחר בגט”ן.

בנוגע למדינות שהיו בעבר יצואניות נפט וגז, אינדונזיה אמורה לייצא 10 מיליון טונות ב-2025 (לעומת 3 מיליון טונות ב-2015) ובמלזיה צפויה מגמה דומה. שוק הגט”ן באזור כורע תחת אי-ודאות. ביפן ובקוריאה למשל, הדה-רגולציה והפעלתם מחדש של כורים גרעיניים, לצד העלייה בייצור חשמל מתחדש, משפיעים על הספקים הנוכחיים. לכן הקונים בימינו מעדיפים חוזים קצרים יותר, גמישות גבוהה יותר, יותר גיוון במדדים. אבל הביקוש נותר בעינו, לאורך זמן. המוצר הנכון והחוזה הנכון, זה כל הסיפור.

במה יכולים יצרני גט”ן לעזור לקונים מאסיה לענות על הצורך שלהם בגמישות חוזית גבוהה יותר?

דניס בונהום: חוזי גט”ן נועדו לתאם בין האינטרסים של הקונים מצד אחד ושל המוכרים מצד שני. יצרני הגט”ן צריכים נִרְאוּת בהשקעה שלהם ואילו הקונים מעוניינים להגביר את הגמישות בהתאם לביקוש, שעלול להיות הפכפך וחסר ודאות. בנקודה הזאת יכולים שחקני השקעות להוסיף ערך לשוק. שחקני השקעות יכולים ליישב בין הציפיות של הקונים ושל המוכרים על ידי צירוף של כמה מקומות אספקה ולקוחות שונים ובמתן פתרונות חדשניים מבחינת תמחור, גמישות ועוד.

מהן הדרישות העיקריות בדרך ליצירת מוקד סחר בגט”ן באסיה?

דניס בונהום: הנה כמה דרישות עיקריות ליצירת מוקד סחר בגט”ן:

  • צעדי רגולציה שנוטים לטובת פתיחה של שווקים ארציים לתחרות, בראש ובראשונה האפשרות לגישת צד שלישי יעילה למסוף רה-גזיפיקציה;
  • מסחר בנפח מספיק, במטרה להקנות עומק לשוק הפיזי;
  • מערכות תמחור בעלות שקיפות;
  • מינימום משתתפי שוק משני הצדדים (מכירה/קנייה);
  • מקום אטרקטיבי מבחינה כלכלית

רוב המעורבים בתחום הגט”ן צופים שבעשור הקרוב תהיה לשוק זה אספקה בשפע. יש שיראו בתקופה זאת חלון הזדמנויות אידאלי לפיתוח מוקד גט”ן באסיה. מדינות רבות באסיה מתחרות כיום על הזכות להעמיד מוקדים שמאופיינים בשקיפות הדרושה, בנזילות שוק לצד מערכות הולמות וסביבה רגולטורית: טוקיו, שנחאי, סינגפור. גם סינגפור דוחפת חזק בכיוון הזה: הלקוחות יוכלו לייצא עד 10 אחוז מקליטת הגט”ן השנתית שלהם מהשוק בנקודה הבין-לאומית לצריכה ביתית, ובורסת סינגפור (SGX) מקדמת עכשיו מגוון מדדים לסחר בגט”ן ולגידור עמדות. גם יפן מקדמת מדדים חדשים ואין לי ספק שאחרות יבואו בעקבותיהן. מלבד עניין המיקום, נראה שקונים רבים כיום מעוניינים במוקדים כאלה, שייחוס המחיר בהם אינו קשור לנפט ומשקף את יסודות הגט”ן באסיה, כמו שקרה באירופה.

בהשוואה בין מדדי המחירים של הגז הטבעי: מה אטרקטיבי יותר בשוק בימינו – “הנרי האב ארה”ב”, מחיר JCC?

דניס בונהום:  אין תשובה גנרית לשאלה הזאת. האטרקטיביות של מדד זה או אחר תלויה בעיקר בקונה ובשוק הגז המיועד שלו. JCC  אמור לעניין קונים שצריכים שהגז ישיג נתח שוק כנגד מוצרי נפט, בעיקר כי מחירי הנפט הגולמי נמוכים כיום. קונים אחרים מתעניינים יותר בגיוון מדדים ונוטים להעדיף את “הנרי האב”. יכול להיות שקונים יראו במחירים בשוק האירופי סימן מבשר למוקד הגט”ן שעתיד לקום באסיה ושיתפתחו בו מדדים אסייתיים כאלה. למותר לציין שפשרה בין הציפיות של הקניינים ושל המוכרים עשויה להביא למחירים שמשלבים מספר מדדים וייחוסי מחיר וליצור את הגיוון הנדרש.

דניס בונהום נאם בוועידת Gas Asia Summit, אוקטובר 2016.

סוגיית מזג האוויר בהקשר המסחר בגט"ן

פרופיל אספקת הגט"ן משתנה בימים אלה. תפוקת הגט"ן גבוהה יותר בטמפרטורה אופפת וקרירה, בשל תהליך העיבוי, ופרויקטים חדשים מתרקמים באזורים בעלי שונות אקלימית גבוהה. איך ישפיע מזג האוויר על העונתיות של אספקת הגט"ן ומהן ההשלכות הנלוות על שוק הגט"ן?

מתקני עיבוי חדשים פרוסים כיום על פני שטחים נרחבים יותר, ולכן גם השונות האקלימית תיכנס לתמונה. פרויקטים לעיבוי התרכזו עד כה במדבריות או באזורים טרופיים בעלי שונות אקלימית מוגבלת. החריגים העיקריים מכלל זה הם פרויקטים מאוחרים יותר, כמו "סנוביט" ו"סחלין" באזור הארקטי. כתוצאה מכך תעלה ותגדל השפעת מזג האוויר על העונתיות של אספקת הגט"ן.