שנת 2016 מאחורינו ואנחנו עם הפנים קדימה. אקורד הסיום של השנה החולפת מבטיח שגם החדשה תהיה מסקרנת. אם זה נשיא חדש ועמוס הבטחות בארה"ב, החלטת אופ"ק על צמצום התפוקה, העצימות הגבוהה של הסכסוכים במזרח התיכון או המגמות בשוק הגז הטבעי, השנה החדשה טומנת בחובה הזדמנויות מלהיבות. זו גם הייתה התחושה בכנס התחזיות לשנת 2017 שערך המכון, כנס שהיה מרתק ומאיר עיניים למי שמבקש להבין את המשק ממקור ראשון.

בחירתו של דונלד טראמפ תעמיד למבחן את ההבטחות מול היכולת לקיים וזו הכתבה הפותחת את הגיליון (עמ' 4). באותו המדור תמצאו מסמך מרתק על חשיבות שיתופי הפעולה בין ממשלות בענף הטכנולוגיה (עמ' 18) וכאן עולה השאלה אם הנשיא החדש יבחר להמשיך ולשאת את לפיד החדשנות או יעדיף להתמקד בקידוח וחזרה לשורשים.

טראמפ אמנם יתרכז בארה"ב, אבל העולם תוהה אילו צעדים צפויים במדיניות החוץ בעוד המזה"ת שרוי בכאוס. מול איראן שקיבלה תנופה עם הסרת הסנקציות (עמ' 24), דאעש משתולל והמלחמות נגררות ושוב לפנינו שדות נפט בוערים במאבקי שליטה (עמ' 20, עמ' 26). לא מפתיע שענף האנרגיה במזה"ת נתון לאיומי סייבר הרבה יותר מאזורים אחרים בעולם (ובהרחבה בעמ' 28). באותו המדור, טור של ד"ר אריק סמל, על הסקר של WHO וכהמשך ישיר, מנכ"ל המכון דן בסוגיית הפופוליזם בקבלת ההחלטות.

אל המזרח הגענו הפעם במדור האנרגיה העולמית בסקירה מקיפה של יפן של אחרי פוקושימה ובמדור גז טבעי על הדינמיקה של ה-LNG  באסיה והתפתחותה כמוקד סחר. מדור איכות הסביבה מבקר הפעם בעיקר באפריקה. ניגריה פונה אל הדלק הביולוגי (עמ' 34) ובמרקש התקיים "מפגש הצדדים ה-22 לאמנת שינוי האקלים", בהמשך להסכם פאריז ההיסטורי (עמ' 40). ועוד – מדוע דווקא המזרח התיכון וצפון אפריקה שהתברכו בשמש, לא מובילים בשימוש באנרגיות מתחלפות (עמ' 38). לסיום, על המרוץ הגרעיני של סין והשאלה הנצחית של כמות מול איכות (עמ' 42).

קריאה נעימה, אפרת אבדור