ברחבי העולם נושאים עיניים לפגישת חברות אופ"ק בימים אלה ממש ומחירי הנפט מגיבים בהתאם. התחושה הכללית היא שהחברות יצליחו להגיע להסכם על הגבלת היקף הייצור וזאת חרף המחלוקת בין סעודיה לאיראן, שזו לה השנה הראשונה של ייצור נטול סנקציות. רוסיה, שמאמינה כי האינטרסים הסותרים בין החברות יתיישבו לבסוף, מתמודדת בעצמה עם סנקציות ועל התמודדותה נרחיב בכתבה שבעמוד 2. המזרח התיכון, שופע אירועים כתמיד, מותיר סימני שאלה והבטחות לעצמאות אנרגטית במדינות המייחלות לה כל כך. גם מצרים, שבה מלאה שנה לכהונתו של שר הנפט והגז וגם המחוז הכורדי האוטונומי בעיראק, שסובל מתהפוכות האזור ומתלות באינטרסים זרים, יהיו הפעם במוקד, עמודים 12 ו-16. מדינה נוספת עם שאיפות גדולות היא הודו ועל השינויים התפיסתיים בה בעמוד 10.

בזירה הטכנולוגית ניווכח בשינויים ובצורך של ממשלים וצרכנים להסתגל לטכנולוגיות חדשות המאלצות את כולנו להתייחס אחרת לצריכת החשמל שלנו. הכתבה שבעמוד 4 מבארת הנחות והשלכות של אגירת אנרגיה, מצד הרשת ומצד הלקוח וכן את חשיבותה של התוויית מדיניות בסוגיה קריטית זו. גם יושב ראש המכון, מר יוסי רוזן, מבהיר את  העניין בעמוד 19, בטור הסוקר את חשיבות של מדיניות מסודרת שלא מפילה נושאים חשובים בין הכיסאות של הרגולציה. מאמר אורחת של נורית פלתר מבקר את שתיקתם של הצרכנים.

שאלות נוספות בקשר לרשתות חשמל עולות בכתבה על האנרגיה הגרעינית עמוד 22 שבוחנת האם היא עומדת במבחן התוצאה. בעמודים 6 ו-7 נרחיב מעט על הטכנולוגיות המוכרות אך מתפתחות לאחסון פחמן דו-חמצני. בעמוד 24 נסגור את הגיליון בסיפור על טכנולוגיה מרגשת של טיהור מים באמצעות אנרגיה סולארית באפריקה.

קריאה נעימה,

אפרת אבדור