הקיץ הזה עמוס בשורות למשק האנרגיה, אבל בעיקר בתחום הגיאופוליטי וזאת נוסף על הקונגרס הבינלאומי לנפט, שנערך זו הפעם ה-33 והשנה בטורקיה. המכון הישראלי לאנרגיה מייצג את ישראל בפורום החשוב הזה שמתכנס מדי שלוש שנים ואת חלקו בכנס נביא לכם בעמוד 16.

עוד בגיאופוליטיקה והשפעת הכלכלה העולמית על משק האנרגיה בכל חלקי הגיליון. באנרגיה העולמית נבחן אם וכיצד השתלמו ההשקעות הסיניות בתשתיות ברחבי העולם (עמ' 10), במדור המזרח התיכון הלוהט תמידית על משבר קטאר (עמ' 22), כמובן, אבל גם על רוסיה ששולחת זרועות לכול ואקום אזורי (עמ' 26). במדור איכות הסביבה תוכלו להיווכח שאמנם דונלד טראמפ פרש מהסכם פאריז, אבל לא בטוח שהעולם צריך אותו שם בכלל, עכשיו שאירופה וסין שועטות קדימה (עמ' 38).

אם בגיליונות בקודמים השנה התמקדנו בתחזיות ובשינויים מהותיים בטכנולוגיות, בחרנו הפעם לבחון לאן הולך מגזר ההולכה והחלוקה (עמ' 4). נוסף על כך ולבקשתכם, כתבה מפורטת על תחנות הדלק של המחר, שיושפעו גם הן, כמובן, מהתמורות המשמעותיות בתחום (עמ' 14). עוד על מגזרים אלה, בטור מיוחד שכתבה ד"ר ברכה חלף, המדענית הראשית של משרד האנרגיה וחברה בפורום 'נשים באנרגיה', מאמר על הלב הפועם של הרשתות החכמות.

במדור אנרגיה עולמית וגם במדור איכות הסביבה, סוגיות עולמיות כפי שהן באות לידי ביטוי במדינות שונות. גניבת נפט, למשל, היא אחת התופעות הקשות שמשפיעה לא רק על תאגידי ענק, אלא גם על המרקם החברתי של קהילות רבות (עמ' 12). דוגמה נוספת היא השפעת הסקרים הסיסמיים על היונקים הימיים ופתרון אפשרי שמפתחים בארה"ב, שם עומק הבעיה חמור במיוחד וייתכן שאינטרסים מתנגשים יימצאו את הפתרון בטכנולוגיה ירוקה. המאמר של ליאור שמואלי על המתנול שופך אור על דלק חלופי שמככב לאחרונה, בין השאר, בים.

קריאה נעימה

אפרת אבדור