גיליון הקיץ נסגר השנה כשברקע מלחמת הנפט בין איראן למערב מסרבת לגווע. איראן תפסה מכלית נפט בריטית בתואנה שנהגה כפיראטית ובכך מסכנת את המעבר במצר הורמוז, שדרכו עובר שליש מתעבורת הנפט העולמית בים. כך יצא שדווקא הפעם הרבעון שלנו פחות נוגע בגיאופוליטיקה, ודאי זו האזורית שלרוב מוקדש לה כאן מקום של כבוד, והשארנו את הסוגיות האלה לעיתונים היומיים.
במדור 'אנרגיה עולמית' התעמקנו בשוקי ההון ובקשרים שבינם לבין התעשייה. הסל של הברנט הוא כבר לא מה שהכרנו וייתכן שישתנה שוב ממש בקרוב. בשתי הכתבות העוקבות הצצנו באופטימיות הזהירה בתעשייה וההשלכות שלה. עוד הנחת יסוד שכדאי לשנות היא הצימוד בין התמ"ג לצריכת האנרגיה ולאור השינוי המהותי תרגמנו את מה שמכונה ב'מקינזי אנרגיה': "מדריך למנכ"ל".
בהמשך לשינויים התמידיים של עולם האנרגיה, גם במדור המזרח התיכון הגועש תמיד יש תמורות, אבל הפעם מרגשות ביותר ואפילו משלנו, על ההתפתחויות במהפכת המימן. פרופ' ליאור אלבז מאוניברסיטת בר-אילן מונה את היתרונות והאפשרויות הטמונים במקור האנרגיה הזה, שברחבי העולם פרושות כבר רשתות תשתית פעילות שלו.
בקצה אחר של המזרח התיכון, בתימן, למחסור באנרגיה ולאסון ההומניטרי הכבד מתווסף מחיר אקולוגי והניסיונות לשקם אותה מעלים חרס. בניגוד לתימן, באלג'יריה מגזר האנרגיה מצפה לשיקום קרוב וניקוי האורוות בחברת הנפט הלאומית שלה אמור לשכנע את המשקיעים שעוד יש על מה לדבר. בלוב השכנה המצב רק הולך ומחמיר ונראה שלא הספקנו לעמוד בקצב ההתפתחויות.
במערב עוסקים בעניינים אחרים לגמרי והוא מככב במדור איכות הסביבה. האיחוד האירופי מתקשה למצוא את הדרך הנכונה על מנת להפחית פליטות ובכתבה אחרת, נורווגיה מובילה את לכידת הפחמן, אבל בצעדי צב. מאמר נוסף בנושא עוסק בטכנולוגיה חדשנית ואפילו מלהיבה בארה"ב שקצת מפצה על השם הרע שיצא לאנרגיה הגרעינית.
קריאה נעימה
אפרת אבדור
