גיליון 377 של מזרימים אנרגיה אמור היה להתפרסם בכנס שעוסק באגירת אנרגיה, טעינה חשמלית ומימן ובסופה של שנה של עלייה במחירי הנפט והדלקים בעולם.
ביום שלפני שליחת הגיליון לדפוס, פרצה מלחמת השבעה באוקטובר, מלחמה שנכון לרגע זה עדיין מתנהלת והחטופים והחטופות שלנו טרם שבו הביתה. גיליון 377 של מזרימים אנרגיה יעלה רק לאתר המכון. בתקווה להיפגש בקרוב, בימים שקטים יותר וכשכל החטופים בבית.
השנה, גם משק החשמל הישראלי חווה אתגרים וסביב כל הנושאים האלה עולה השאלה, האם ישראל מוכנה לדור הבא של יצור, הולכת וצריכת אנרגיה במקביל לעלייה חדה הצפויה בביקוש לאנרגיה. קיווינו שבכנס נתעמק בסוגיות ושהגיליון ייתן זוויות נוספות להסתכל על התמונה הכוללת.
בפתח הדברים טור דעה של מנכ"ל המכון על מעמדה של תעשיית האנרגיה הקיימת בישראל והצורך לקדם אותה תוך פיתוח טכנולוגיות חדשות ואנרגיות מתחדשות ומיד אחריהם, עדכון תחזית צריכת הנפט של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. נוכח פני הדברים ניכר שהמעבר לטכנולוגיות דלות פליטות לייצור אנרגיות צריך לקבל דחיפה משמעותית מצדן של מדינות אולם גם להיעשות באחריות חברתית וגיאופוליטית. כשמדינות כמו סין, רוסיה וקונגו הן המובילות את המרוץ לכריית חומרי הגלם (עמ' 6) וחברות ילידיות חוששות לסביבה הטבעית שלהן (עמ' 12) כדאי לזכור שהמחיר של צריכת אנרגיה גבוהה לא עוצר בפליטות בלבד.
מעבר לצמצום אחראי של צריכת האנרגיה באופן אישי, בעולם כולו נערך המרוץ לפיתוח טכנולוגיות לאגירת אנרגיה ובארה"ב כושר האגירה שובר שיאים ונראה שהתנופה בעיצומה (עמ' 20). עם זאת, בענף התחבורה האמריקאי לא סבורים שעמדות הטעינה יחליפו בקרוב את תחנות הדלק המסורתיות (עמ' 22). במזרח התיכון ארה"ב ממשיכה במאמציה להתקרב לערב הסעודית וגם כאן דרך טכנולוגיות חדשות לרעיונות ישנים (עמ' 24). ויש גם זווית מקומית, עם בוא הסתיו הבאנו לקוראינו את סיפורה של תחנת תדלוק במימן שנפתחה ביגור באביב האחרון.
קריאה נעימה
עריכה: אפרת אבדור. עיצוב, הלית מנדלבליט. אינפוגרפיקה: הדס מירון
תרגומים: יעל כהנא-שדמי, נעם בן-ישי, תומר בן אהרון.
